גבורה ישראלית: סיפורו של אפרים פורטיס במלחמת יום הכיפורים

שושלת של גבורה

אבל פורטיס הוא לא הראשון במשפחתו הנושא עמו סיפורי גבורה. סבו, מרדכי פריזיס יליד חלקידיקי שביוון, לחם בצבא היווני. באוקטובר 1940 עם פרוץ מלחמת איטליה-יוון, היה לקצין הבכיר ביותר בקהילה היהודית.

אוגדתו הצליחה לבלום את התקדמות האיטלקים לתוך שטחי יוון. ב-5 בדצמבר 1940 הופצצו הקווים הקדמיים של האוגדה בידי מטוסי קרב איטלקיים ובהמשך החלה תקיפה רגלית.

פריזיס ייצב את קו החזית והוביל את כוחותיו למתקפת נגד. הוא נפצע קשה מאוד מאש מקלעי מטוס איטלקי. על פי סיפורי חבריו לנשק, אמר פריזיס "שמע ישראל" בטרם מת מפצעיו.

אמו של אפרים פורטיס, שריקה, לחמה ביוון במלחמת העולם השנייה. "קפיטנה שריקה" הקימה פלוגת נשים לוחמות בגיל 18 בלבד ועל פי מורשת הקרב חיסלה במו ידיה משתף פעולה ששמח על הוצאתה להורג של דודניתה.

בחודש יוני 1946 עלתה על אוניית המעפילים "חביבה רייך" עם ארוסה, מרדכי. הם נתפסו ונשלחו למחנה מעצר שממנו הגיעו לקיבוץ גבעת ברנר, ומשם לתל אביב, שם נישא הזוג הצעיר והקים משפחה.

הבן אפרים, כאמור, נושא עיטור המופת מהרמטכ"ל, הקים בשנת 1982 את חברת אופן-סקיי, בה הוא משמש מנכ"ל עד היום. פורטיס נחשב לאחד מבכירי ענף התיירות והתעופה בישראל.

מקור הכתבה