"צעקו 'שמע ישראל' כדי לשכנע את התושבים לצאת"
|
אלחנן קלמנזון
סרן אלחנן קלמנזון ז"ל, 42, מעתניאל. קצין במפקדת אוגדת יהודה ושומרון. הוא ושניים מבני משפחתו הגיעו מיוזמתם לבארי והחלו לחלץ תושבים מהבתים, תוך לחימה בלתי פוסקת במחבלים.
עדותו של אמנון דוקוב, חברו ושכנו של אלחנן:
"כשהבנו שאין סכנה ביישוב (עתניאל – ר"ר), הגעתי לחפ"ק בבארי במסגרת צו 8. שעתיים אחריי הגיעו אלחנן ואחיו מנחם בלי שגויסו. הם באו מתוך רצון לסייע ושאלו במה אפשר לעזור. הם מצאו ג'יפ צבאי ממוגן ירי, ובחסות החשכה שהלכה וירדה, החלו לפנות אזרחים מתוך התופת. חברי כיתת הכוננות שהיו איתנו בחפ"ק קיבלו כל הזמן קריאות מבתים שבהם אזרחים נצורים, והם נתנו לנו כתובות. אלחנן ומנחם קיבלו מבעוד מועד גם את שמות הדיירים, כדי שיוכלו לשכנע אותם לצאת החוצה, שלא יחשבו שמדובר במחבלים.
"בעשר בלילה חבר אליהם האחיין שלהם איתיאל. כוח קלמנזון. יחד הם לחמו וחילצו בג'יפ הקטן עוד ועוד משפחות, העמיסו אותו עד אפס מקום – מבוגרים למטה, עליהם ילדים ותינוקות, וכל זאת תחת אש. כך יצאו החוצה שוב ושוב, כשבדרך הם הורגים מחבלים שנתקלו בהם.
"אנשים היו מפוחדים, במצב קשה מאוד. היו כאלו שסירבו לצאת מהבתים, והמחלצים צעקו להם 'שמע ישראל' ושכנעו אותם. וככה לילה שלם, שלושה אזרחים שמבינים מה חסר, ונכנסים לתוך משבצת מסוימת. בעקבות מה שהם עשו, הבינו שזה אפשרי. זו הייתה קריאת כיוון. הם היו הראשונים שנכנסו לחלץ אזרחים, וכך בעצם התחיל מבצע החילוץ.
"ביום ראשון סביב השעה עשר וחצי בבוקר הם כבר היו אחרי מאות חילוצים, ולחימה של יותר מ־14 שעות רצופות. בבית האחרון שביקשו לטהר, לאחר שכוחותיהם הפיזיים כבר כלו, המתין להם מחבל. הוא ירה באלחנן ופצע אותו פצעי מוות. מנחם, שנפצע מהירי, השיב מכת אש אל המחבל על מנת לחסל אותו, אך כבר לא יכול היה להציל את אלחנן. בזכות גבורתו של אלחנן וגבורת אחיו ואחיינו ניצלו חייהם של למעלה ממאה תושבי בארי".