"זה לא חשבון עם לגיונרים, זה חשבון עם חיילים רומאים של טיטוס" אמר משה פלס

סיפור חייו של משה פלס (סטמפל) בפעולת חאן-יונס "מבצע אלקיים" ובקרב האחרון

פעולת התגמול כנגד משטרת חאן יונס התקיימה ב-31 באוגוסט 1955. סגן משה פלס (סטמפל) היה מפקד מחלקה 12 בפלוגה ד' בגדוד 890 והיה מפקד כוח שתפקידו היה לרתק ולשתק את אש המקלעים שהיו בקומה השנייה ובמגדל הצריח הדרומי של משטרת חאן יונס. כאשר סטמפל הבחין שפריצת הדלת לבניין המשטרה נכשלה ומוטה גור נפצע הוא החליט לפרוץ את הדלת בעזרת בונגלור קטן. תוך כדי קרב קשה הטיל סטמפל את הפיקוד על כוח הרתק שלו בידי סמל המחלקה והוא עצמו הצמיד את הבונגלור אל הדלת. תחת אש חזקה הפעיל סטמפל את הבונגלור והדלת עפה ביחד עם חלק מהקיר הדרומי. מייד לאחר מכן קפץ סטמפל בראש כוח עם חגי ארליכמן כדי לטהר את החדרים בקומה הראשונה. תוך כדי טיהור אחד החדרים מחיילים מצרים, נורה לעברו צרור אשר פגע ברגלו. מדדה על רגל אחת סיים סטמפל את טיהור החדרים, נחבש ופונה מהמקום ע"י החובש לודביג וייס.
משה פלס (סטמפל) זכה לקבל צל"ש מהרמטכ"ל משה דיין על רוח הלחימה שלו, ועל דבקותו ואומץ ליבו בביצוע משימת הפריצה לבניין המשטרה. בשנת 1973 הומר הצל"ש בעיטור העוז.

במלחמת ששת הימים סא"ל משה פלס היה סמח"ט חטיבת הצנחנים מילואים 55 אשר כבשה את ירושלים העתיקה יחד עם חטיבת ירושלים. לפי עדותו של יורם זמוש שהיה אתו בהנפת הדגל מעל הכותל, בכה משה בטפל מהתרגשות מגודל הרגע ואמר: "זמוש, אם סבים שלי היו יודעים אי פעם שאני אגיע הנה לכותל מערבי בירושלים, אם סבי הסבים שלי היו יודעים, אלף פעמים היו נותנים את החיים שלהם רק לדעת שפעם פעם זה יהיה..." הוא הסתכל למטה על חייליו עם ליגיונרים ירדניים שהיו בתחתית הכותל ואמר: "זה לא חשבון עם לגיונרים, זה חשבון עם חיילים רומאים של טיטוס... אנחנו סוגרים את החשבון עם ההיסטוריה" ואז הוא החזיק בכוח רב את היד של זמוס ואמר: אף פעם אנחנו לא נעזוב פה יותר, אנחנו לא נוותר על המקום הזה לעולם!

לאחר מלחמת ששת הימים התמנה פלס למג"ד 50 (הנח"ל המוצנח) ונהרג ב-19 בספטמבר 1968 במהלך מרדף אחרי מחבלים בנחל בזק שבבקעת הירדן.