סגן דניאל ורדון

דניאל ורדון

סיפור הארוע: (נוסח לא רשמי) הפשיטה על נוקיב (17 במרץ 1962) הייתה בלילה, אך הכוח הפושט לא הפתיע את הסורים. הסיירת עקפה את המוצב, ותקפה אותו מלמעלה. אז התפצלו הכוחות, והמחלקה של דני לקחה את התעלה הצפונית (הימנית) במוצב. התברר, כי תעלה זו הייתה המאוישת ביותר בסורים. ברגע שהתחילה הלחימה דני החליט, שאינו סומך על אף אחד. הוא ציוות את סמל עמוס צוקר ואת רב"ט אלון הלוי לחוליה יחד עמו, ושטף בראשה את היעד. למרבה המזל, כניסת המחלקה של דני ליעד הייתה ללא התנגדות סורית. דני הסתער קדימה, כדרכו. תוך כדי תנועה, הוא החליט איך לנהל את הקרב: חוליית המפקדים (דני, עמוס ואלון) נעה בראש, וחיסלה בירי וברימונים כל התנגדות סורית. שלושת המפקדים התחלפו ביניהם בהובלת הכוח, וחייליהם (שטרם סיימו את מסלול הכשרתם בסיירת) רצו אחריהם, והעבירו קדימה מחסניות טעונות לשלושת המפקדים, שרצו בראש הכוח, והתחלפו ביניהם כל אימת שהתרוקנה המחסנית – בניגוד לתרגולת, שהייתה נהוגה אז בצה"ל. לאחר הקרב תוחקרו דני ולוחמיו שעות ארוכות. אחר כך הוא ואנשיו הוזמנו לאלוף הפיקוד, שהעניק להם צל"ש. מאיר זורע, אלוף אלוף פיקוד הצפון 25 במרץ 1962