"לירות על החוף שלך – זה מרגיש לא הגיוני"

עינת שרון אתר הגבורה, במחנה 3 בספטמבר 2015
אורי ניסים 2015

אורי ניסים 2015


תחילת מבצע "צוק איתן", שני ראשים מגיחים מן הים סמוך לקיבוץ זיקים תוך כדי נטילת סיכון וקבלת החלטות מהירה, הצליחו סרן (מיל') אורי ניסים וספינת ה"דבורה" שלו לסכל פיגוע שעלול היה להיות קטלני פעילותו זיכתה אותו בצל"ש אלוף



זה קורה ביום הראשון למבצע "צוק איתן". זוג ראשים מגיחים מהמים, עולים מבין הגלים הנשברים אל החוף.

אלו לא היו זוג מתרחצים באמצע החופש הגדול, וגם לא כמה חבר'ה מהקיבוץ ליד שהחליטו לצאת לשחייה קצרה בים התיכון. אותם ראשים הפציעו מהמים אחרי זמן רב. בכל זאת, לוקח זמן לשחות מעזה לישראל.

זה היה מתוכנן היטב. "היה לנו מאוד ברור שהם מחבלים, היו להם חליפות צלילה, ציוד וכלי נשק", נזכר מפקד סיירת כריש, סרן (במיל') אורי ניסים. "הם שחו מתחת למים בעזרת מערכות סגורות כך שלא רואים בועות. הייתה זו הבק"שית שזיהתה אותם. אני מקבל את הדיווח על הספינה, במרחק שלוש דקות משם ומפליג מיד לכיוון החוף של זיקים".

מרגע אותו דיווח, מתחיל האירוע מורט העצבים. ממזרח, כוחות חי"ר ושריון המוקפצים מיד לאזור וחותרים למגע עם המחבלים – וממערב, ספינת הדבורה עליה מפקד ניסים. 500 מטר מהם, ממש על שפת החוף, הם מסתתרים בין דיונה לדיונה. בכל פעם ניסיון להתקדם עוד כמה מטרים, להרים את הראש. השיחים המעטים המפוזרים על גבי החול מספקים למחבלים נקודות מסתור. "האזור היה חולי ולכן כשאנחנו יורים מהים אנחנו פוגעים בדיונות. כל פעם שהם הרימו ראש כדי להתקדם ירינו. במשך 20 דקות שמרנו עליהם במקום, כשבמקביל החי"רניקים מתקרבים ממזרח", מספר ניסים. "לא עבר הרבה זמן עד שחיסלנו את כל החוליה. לאורך כל הזמן הזה יש תחושה של 'חייבים לעשות'. אין פה רגשות. הרגשות באים אחר כך. במצבים של לחץ אני מאוד קר רוח. הדבר הכי חשוב באירועים כאלה, להיות צלול ורגוע ולא להיכנס לפאניקה. אתה רואה את המחבלים מול העיניים שלך ואתה רק רוצה לפגוע בהם".

 "לא האמנתי שזה יקרה"

בזכות אותו קור רוח שהפגין ניסים, ניתן לו צל"ש האלוף לאחר מבצע "צוק איתן" על תפעול אחד האירועים המורכבים, שהתרחש בערב הראשון למבצע. "עד שקיבלתי את הדיווח לא האמנתי שזה יקרה", משתף ניסים. "היה ברור שהחמאס ינסו לפגוע בנו פגיעה חמורה, ופיגוע גדול שיצא מצדם היה יכול להשפיע על הלחימה כולה, ולהפוך את המאזניים. אם ביום הראשון של המבצע הפיגוע היה חס וחלילה מצליח - כנראה שזה היה משנה את המצב לחלוטין – התגובה שלנו הייתה חזקה יותר והכל היה מתפוצץ – היינו רואים מלחמה הרבה יותר חמורה, אולי אפילו כיבוש של עזה".

ההחלטה של ניסים לירות מהים על חופי ישראל אינה דבר טריוויאלי כלל על פי אמות המידה המלחמתיות. "בזה מקרה נדיר, שחיל הים יורה במכוון אש חיה לחוף מדינת ישראל. זה מרגיש מוזר. יצא לי לירות על החוף של עזה – שזה אמנם לא הגיוני בעולם נורמלי, אבל זה הגיוני בחוקי הצבא. לבוא ולירות על החוף שלך - זה כבר מרגיש לגמרי לא הגיוני, אבל ראיתי את המחבלים בעיניים, הייתי צריך לקבל החלטה".

ההחלטה התקבלה, האירוע הסתיים, אך המשחק נמשך ו־49 ימי לחימה עוד לפניו. "בימים שלאחר מכן ראו את ההשפעה הטובה של סיכול חדירת המחבלים, היה המון אדרנלין מבצעי אצל החיילים בגלל זה – אבל אני אישית פשוט שכחתי ממנו ורצתי להמון אירועים אחרים. תוך כדי אתה נטו בעשייה. אחרי שהמבצע הסתיים התפניתי לתחקר ולחשוב על האירוע, להיכנס לעומק, להבין מה שמעו מהחוף ולראות את התיעוד המצולם", מספר מפקד הסיירת לשעבר.

 

סיפור גבורה

בשביל סרן (מיל') אורי ניסים, שהשתחרר מצה"ל רק לפני כחודשיים, הצל"ש הוא בסך הכול אישור לקבלת החלטה נכונה. הוא מעיד על עצמו כאדם פשוט, ואינו כלל להיכנס למשבצת ה"גיבור"    אם כי סביבתו עושה זאת בשבילו. "צל"ש הופך אותך מאדם פרטי לדמות שמייצגת משהו", הוא אומר כבדרך אגב. "לא ציפיתי לקבל את הצל"ש, שמחתי כי החיילים שלי ואשתי, ש'אכלה קש' במבצע, שמחו. האירוע היה אותו אירוע אם קיבלתי צל"ש או לא, אבל כן יש בזה אמירה שהייתה פה קבלת החלטות מחוץ לקופסה שהיא נכונה", הוא מסביר.

 לשמחתו של ניסים, המבצע לא התארך מעבר ל־50 ימי הלחימה הקשים, כך שהספיק להתחתן עם אשתו מיד לאחריו – למרות החששות שלא יצליח לצאת לחתונה. "בסוף, על הספינה אתה פחות הרואי, אין מה לעשות. זה לא כמו הסיפורים של החי"רניקים, זה לא שזחלתי בתוך ענן של אש כדי להוציא פצוע - בסוף הצל"ש הוא על קבלת החלטות נכונות תוך סיכון ספינה", הוא מעיד. "גבורה בעיניי היא עשיית מעשה שתואם לערכים האידאולוגים שלך גם אם זה גובל בהפסד אישי. נראה לי שאני נופל להגדרה אבל לא מתוך מחשבה, אלא נטו מתוך אינסטינקט". 

 

שיקוף מצב

למרות שמדובר בשעת לחימה, ובאירוע קשה וחמור, מצליח ניסים לראות את היופי שבו. "מה שהכי אהבתי באירוע הזה שזה שיקף את היכולות הסטנדרטיות של הספינה, זה לא איזה מבצע מורכב מתוכנן מראש, אלא משהו שנורא אופייני לספינה בביטחון שוטף - זה אירוע שמפתיע אותך, אתה נותן לו תגובה נכונה ראשונית וסוגר אותו – זה היופי בו", הוא מחדד. "זה מיצוי של כל התרגולות, ובסוף אם ברגע שהגיע אירוע הצלחת, זה שווה הכול ואם לא הצלחת לא משנה מה עשית זה לא שווה כלום".

מיד לאחר הריגת המחבלים יצא לכלי התקשורת סרטון החושף את מה שהלך באותן דקות קריטיות. בסרטון המפורסם נראים המחבלים כאשר הם מגיחים מן המים, ולאחר מכן נלכדים ומחוסלים על ידי כוחות צה"ל – בהם ספינתו של ניסים, היורה מכיוון הים. "בהתחלה התבאסתי שהוציאו את הסרטון כי אנחנו מראים לכל העולם את זה שהמחבלים הצליחו לעלות על החוף. אבל בדיעבד, זה רץ בכל העולם ועשה והרים את המוטיבציה של החיילים – שהרגישו הרבה סיפוק וגאווה מסיכול האירוע", חושף ניסים.

רבים שלקחו חלק בלחימה אולי יעידו אחרת, אך למפקד סיירת "כריש" לשעבר החיים ממשיכים, וללא כל השפעה ממשית של המבצע. "המבצע הזה היה מסטיק. כל פעם הפסקה וחזרה ללחימה כך שנהייתה שגרה מבצעית. זה היה עמוס, קשה ומספק אבל זה לא כל כך השפיע עליי", הוא קובע. "זה לא שסגרתי דלת כדי לא להיזכר, אבל אני גם לא חי את המבצע ביומיום שלי. חבל שהוא קרה, היה צריך לקרות, היה יכול להסתיים מהר יותר. מלחמות זה תמיד רע".

 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה