"אני מתחננת שכל אזרחי המדינה יידעו מי הקריב את חייו למענם. תזכרו בבקשה את הפנים שלו, את השם שלו...
תזכרו אותו לתמיד סדריק גרין נולד בישראל אבל נאבק להיות ישראלי: להרגיש שייך למרות החשש התמידי לגבי הארכת האשרה של אמו בארץ, להתגייס לקרבי ולהפוך למצטיין למרות ההסתבכויות בתיכון, להקים בית עם דניאלה, שסיפורה דומה לשלו בדירתם הקטנה בוכה עכשיו האלמנה בת ה– 22 על אהובה שנהרג השבוע באסון בעזה: "העתיד כולו היה לפנינו והוא היה כל כך יפה וכל כך מבטיח" והאם אימלדה מוסיפה: "עכשיו, אחרי שנתתי למדינה את הבן שלי, אני מקווה שייתנו לי להישאר"
הכתבה בקובץ המצורף למטה
....
"ב־ 7 באוקטובר קמנו מהאזעקות ואחרי הסטרס הוא
אמר: 'בואי נשנה אווירה' והכין לנו פנקייקים ובאותה
נשימה הוא ידע שיקראו לו. הוא אמר לי: 'מאמי, תדעי
שאם יקרה לי משהו זה מה שרציתי, להילחם למען המ־
דינה הזו'. הייתי אומרת לו: 'למה אתה לא בא הביתה,
אתה מפקד, יש לך צוות של חיילים', והוא אמר לי: 'יש
לי חיילים עם ילדים, לנו עדיין אין ילדים, אל תכריחי
אותי לצאת, אני רוצה שהם ייצאו קודם'. ואני עניתי
לו: 'מאמי שלי, אתה צודק, שייצאו הם, יהיה לנו את
הזמן שלנו יחד'.
"יום שלם אני יכולה לדבר עליו וזה לא יספיק, אני
מתחננת שכל המדינה תדע מי הוא היה. שכל אזרחי
ישראל יידעו מי הגן עליהם, מי הקריב את חייו למ־
ענם. תזכרו בבקשה את הפנים שלו, בבקשה תזכרו
את השם שלו, תזכרו אותו לתמיד. הוא היה גבר של
הגברים, כל כך אהב את החיילים שלו, העריץ אותם,
והם העריצו אותו".
הוספת תגובה