איתן תמיד בראש
כמעט עשור לאחר שקיבל את עיטור המופת על ניסיונו להציל את סגן הדר גולדין ז"ל, ציין רס"ן )מיל'( איתן פונד את יום הזיכרון כשהוא שוב בתוך הרצועה † "כשאתה נמצא כאן אתה זוכר תמיד, אנחנו מקיימים את צוואת הנופלים בזה שאנחנו פה", מספר פונד – הפעם בלחימה העזה בג'באליה † למנהרות אמנם לא נכנס שוב בעצמו, אבל המסר למחבלי חמאס ברור: "לא משנה איפה הם יהיו, יש לנו את העוז להיכנס ולהוציא אותם"
במבט ראשון הוא נראה כמו עוד קצין שנלחם בעזה. בחור
גבה קומה עם זקן של כמה ימים, עטוי ציוד קרב שלא ירד
ממנו מאז שנכנס בתחילת השבוע עם חייליו לג'באליה. רק כשא־
מר את שמו התברר מיהו. רס"ן )מיל'( איתן פונד, כיום סגן מפקד
גדוד הסיור של חטיבת בית הספר למכ"ים ולמקצועות החי"ר,
קיבל את עיטור המופת על לחימתו בצוק איתן. כשנחטף חברו סגן
הדר גולדין ז"ל לתוך מנהרה ברפיח, איתן לא חשב פעמיים. הוא
זינק פנימה והתקדם כמה מאות מטרים בניסיון להצילו.
הדר גולדין מלווה אותו מאז במחשבותיו. וגם עכשיו, כשציין את
יום הזיכרון בעזה, חשב עליו. אבל לא רק עליו. "רוב הגדוד שלנו הם
בוגרי סיירת גבעתי, היחידה של הדר ושלי בצוק איתן, ורובם הכירו
אותו. כולנו הולכים לאותה משימה – להחזיר את הדר ואת שאר הש־
בויים, ולנצח. זה קשור האחד לשני. החזרת החטופים והניצחון. בצוק
איתן פיספסנו בגדול וזה הזמן לתקן. לא הבאנו אז את כל החיילים
הביתה. לא השמדנו מספיק את המנהרות. לא הכרענו את חמאס".
איך ציינתם את יום הזיכרון?
איתן: "עשינו פה טקס. הייתה צפירה, הגיע המח"ט, דיבר, גם
המג"ד דיבר בקשר. אבל כשאתה נמצא כאן אתה לא באמת צריך את
יום הזיכרון. אתה זוכר תמיד. אתה חווה אובדן, אתה חווה פצועים,
אנחנו מקיימים את הצוואה של הנופלים בזה שאנחנו פה".
ואיך התחושה להיות בתוך עזה ביום העצמאות?
"זה יום עצמאות מועצם. אנחנו חלק מהעצמאות החדשה של מדי־
נת ישראל".
בשביל גדוד הסיור של ביסלמ"ח, שמספרו 6828 , זה כבר סבב ה ל�
חימה השלישי ברצועה. עכשיו הם נלחמים תחת פיקוד צק"ח )צוות
קרב חטיבתי( של 460 , חטיבת ההכשרה של חיל השריון, הפועלת
בצפון הרצועה במסגרת אוגדה 98 . מפקד הגדוד, סא"ל )מיל'( איתמר
איתם, הוא בנו של השר לשעבר, תא"ל )מיל'( אפי איתם, איש הציונות
הדתית. בזקנו העבות הוא נראה כמו הרצל. מישהו כתב בטוויטר
שאם היו מבקשים מבינה מלאכותית ליצור תמונה של יהודה המכבי,
היא הייתה מציירת את איתמר איתם.
"הגדוד שלי התגייס ב־ 7 באוקטובר ובמשך שלושה חודשים נלחם
במרכז הרצועה, בזייתון ובסג'עיה. הייתה לנו עוד גיחה קצרה בחאן־
יונס ועכשיו אנחנו פה להשלים את המשימה שהתחלנו בה. זה ייקח
עוד זמן. צריך נחישות ואורך רוח. את האיום על יישובי העוטף ועל
ילדינו אנחנו צריכים לפרק. בשביל זה צה"ל קיים. אם הוא לא יודע
לעשות את זה, אין לו זכות קיום".
איך ציינת את יום הזיכרון?
"עשינו את הדבר הכי חשוב שאפשר לעשות ביום הזיכרון: יצא־
נו להתקפה ודיברנו קצת עם האנשים בקשר. בסיטואציה שאנחנו
נמצאים בה לא באמת צריך להסביר. האנשים פה איבדו חברים, גם
בגדוד יש לנו נפגעים. ועכשיו, ביום העצמאות, אנחנו יוצאים לעוד
מתקפה. טנקים, חיל האוויר, חי"רניקים והנדסה זו חגיגה גדולה. אין
חגיגה טובה מזאת ליום העצמאות".
אתה יכול להגיד כמה מילים על הסמג"ד שלך?
איתמר: "איתן הוא חלוץ הלחימה בתת־קרקע. לוחם ותיק ובעל
ניסיון, איש אמיץ. כולם פה גיבורים אחד־אחד".
שלשום חצה הגדוד את ציר טנצ'ר החוצה את הרצועה והוא מת־
קדם בג'באליה. אני צועד עם איתן כשברקע סימפוניה של ירי נשק
קל, מקלעים וטנקים. "אנחנו גדוד חי"ר, אבל יש לנו גם פלוגת שריון,
פלוגת הנדסה, דחפורים, עוקץ, זיקים באוויר. אנחנו גם מפעילים
מטוסי קרב", אומר איתן, שמשמש באזרחות כמנהל אגף אסטרטגיה
בעיריית נתיבות.
מה השתנה בהיבט התת־קרקע מאז שרצת לתוך המנהרה בצוק
איתן?
"הם מבינים שהם לא יכולים להתחבא שם; שלא משנה איפה הם
יהיו, יש לנו את העוז להיכנס ולהוציא אותם. ולהוציא גם את החטו־
פים שלנו משם. זה לא אומר שאנחנו רצים ונכנסים למנהרות. נכנסים
באופן שקול ומדוד".
לך יצא להיכנס למנהרות בסבב הזה?
"לא. וטוב שכך".
הוספת תגובה